רפסודיה בוהמית
הסרט רפסודיה בוהמית(באנגלית: Bohemian Rhapsody) הוא סרט דרמה ביוגרפית אמריקאי אודות להקת הרוק המצליחה קווין. הסרט מתמקד בסולן הלהקה פרדי מרקיורי. שם הסרט מושאל מהשיר Bohemian Rhapsody - אחד השירים המפורסמים ביותר של הלהקה, שהפך עם השנים לאחד מסמלי ההיכר המזוהים ביותר איתה. הסרט יצא לאקרנים ב-1 בנובמבר 2018. זכה בשני פרסי גלובוס הזהב: סרט הדרמה הטוב ביותר והשחקן הראשי הטוב ביותר בסרט דרמה (ראמי מאלק)
אודות הסרט
הסרט יצא לאקרנים ב-1 בנובמבר 2018. זכה בשני פרסי גלובוס הזהב: סרט הדרמה הטוב ביותר והשחקן הראשי הטוב ביותר בסרט דרמה (ראמי מאלק).[1]
שחקני הסרט
ראמי מאלק
פרדי מרקורי
ראמי מאלק בתפקיד הראשי בתור פרדי מרקורי סולן הלהקה
בן הארדי
רוג'ר טיילור
בן הארדי משחק את רוג'ר טיילור מתופף הלהקה
גווילם לי
בריאן מיי
גיטריסט הלהקה גווילם לי משחק את בריאן מיי
ג'וזף מאזלו
ג'ון דיקון
ג'וזף מאזלו משחק את ג'ון דיקון בסיסט הלהקה
להקת קווין
קווין היתה אחת הלהקות הראשונות בעולם הרוק שהצליחה לשלב בין אופרה ובין רוק. תרמה לכך מאוד השליטה המצויינת של פרדי מרקורי בפסנתר, וכתוצאה מכך גם בכתיבת קונטרה-פונקטים (קווים מלודיים מצטלבים), כמו גם תפקידי מקהלות מורכבים. הגיטריסט בריאן מיי, שהשלים תואר דוקטור באסטרו-פיזיקה, פיתח טכניקות נגינה חדשניות ביותר, שאיפשרו לגיטרה החשמלית שלו להישמע כמו תזמורת, טרומבון, פיקולו ואפילו פעמונים.
:חברי להקת קווין
- פרדי מרקיורי - שירה (סולן), פסנתר, קלידים
- בריאן מיי - גיטרות, קולות רקע
- ג'ון דיקן / דיקון - בס
- רוג'ר טיילור - תופים, שירה
- פול רודג'רס - שירה (2004-2009)
פרדי מרקורי
פרדי מרקיורי (באנגלית: Freddie Mercury; 5 בספטמבר 1946 – 24 בנובמבר 1991) היה זמר, פזמונאי ומפיק מוזיקלי בריטי, הידוע בשל היותו הסולן של להקת "קווין". מרקורי ניכר בזכות אישיות הבמה הראוותנית שלו, מנעדו הקולי המרשים בעל ארבע אוקטבות והעובדה שחיבר והלחין כמה מהשירים הגדולים ביותר של הלהקה (כולל: "Bohemian Rhapsody", "Killer Queen", "Somebody to Love", "Don't Stop Me Now", "Crazy Little Thing Called Love", ו-"We Are the Champions").
מרקיורי, ממוצא פרסי-הודי, נולד בזנזיבר וגדל שם ובהודו עד אמצע שנות העשרה שלו, לפני שעבר עם משפחתו למידלסקס, אנגליה, שם בסופו של דבר הקים את להקת קווין בשנת 1970 עם בריאן מיי ורוג'ר טיילור.
מותו הדרמטי של פרדי מרקורי ממחלת ה'איידס' (AIDS), ב-24 לנובמבר 1991, בגיל 45, חיסל את להקת קווין. מרקורי, הומוסקסואל חסר-גבולות שהעריץ תיאטרון, אופרה ובלט, היה גדול יותר מן הלהקה אותה הוביל. ב-1997 פרש ג'ון דיקן מעסקי המוסיקה. המורשת הפרוגרסיבית שהשאירו אחריהם קווין ומרקורי היא לא רק 'רפסודיה בוהמית' אלא גם מיזוג יפהפה בין רוק ואופרה, שהצליח איכשהו גם למכור כ-300 מליון עותקים מאלבומיה ושיריה של קווין, עד היום.
מרקיורי, ממוצא פרסי-הודי, נולד בזנזיבר וגדל שם ובהודו עד אמצע שנות העשרה שלו, לפני שעבר עם משפחתו למידלסקס, אנגליה, שם בסופו של דבר הקים את להקת קווין בשנת 1970 עם בריאן מיי ורוג'ר טיילור.
מותו הדרמטי של פרדי מרקורי ממחלת ה'איידס' (AIDS), ב-24 לנובמבר 1991, בגיל 45, חיסל את להקת קווין. מרקורי, הומוסקסואל חסר-גבולות שהעריץ תיאטרון, אופרה ובלט, היה גדול יותר מן הלהקה אותה הוביל. ב-1997 פרש ג'ון דיקן מעסקי המוסיקה. המורשת הפרוגרסיבית שהשאירו אחריהם קווין ומרקורי היא לא רק 'רפסודיה בוהמית' אלא גם מיזוג יפהפה בין רוק ואופרה, שהצליח איכשהו גם למכור כ-300 מליון עותקים מאלבומיה ושיריה של קווין, עד היום.
רפסודיה בוהמית
'רפסודיה בוהמית', מתוך האלבום המפורסם 'לילה באופרה' (1975) היא יצירת הפרוגרסיב הידועה ביותר שהפיקה להקת קווין. 'בוראפ', כפי שכינו אותה חברי הלהקה בקיצור, מאפיינת מאוד את מרקורי כפסנתרן, זמר ומעבד. אך גם יצירות מרשימות אחרות של קווין ראויות להשתייך לז'אנר הפרוג-רוק, כגון 'שירו של הנביא' (The Prophet's Song) באורך 8:27 דקות; 'מצעד המלכה השחורה' (The March Of The Black Queen) באורך 6:33 דקות; 'איניואנדו' (Innuendo) משנת 1991 באורך 6:29 דקות, כולל סולו גיטרה של סטיב האו; ו-'לייאר' (Liar) מאלבום הבכורה, באורך 6:29 דקות.
היצירה 'רפסודיה בוהמית' היא בעצם שלושה שירים קצרים שהותכו יחדיו לקטע תיאטרלי אחד: בלאדה, אופרה ורוק כבד. ההשקעה הרבה בפרטים ותפקידי השירה המסובכים שהמציא מרקורי הם רק חלק מהסיפור. מהות היצירה היא היכולת לקחת ז'אנרים קלאסיים כבדים ולדחוס אותם לתוך פורמט של יצירת רוק-אופרה. מרקורי הצליח להפיק את הסינגל האופראי הראשון בתולדות הרוק, ולשמור על קלילות וחוש הומור כדי לאזן את הבומבסטיות הצבעונית של המוסיקה והמילים.
היצירה 'רפסודיה בוהמית' היא בעצם שלושה שירים קצרים שהותכו יחדיו לקטע תיאטרלי אחד: בלאדה, אופרה ורוק כבד. ההשקעה הרבה בפרטים ותפקידי השירה המסובכים שהמציא מרקורי הם רק חלק מהסיפור. מהות היצירה היא היכולת לקחת ז'אנרים קלאסיים כבדים ולדחוס אותם לתוך פורמט של יצירת רוק-אופרה. מרקורי הצליח להפיק את הסינגל האופראי הראשון בתולדות הרוק, ולשמור על קלילות וחוש הומור כדי לאזן את הבומבסטיות הצבעונית של המוסיקה והמילים.
